שִׁיר שֶׁל מִי?

על אמיתות קטנות \ אבשלום נאור

שִׁיר שֶׁמַּתְחִיל עִם אַתְּ וַאֲנִי…
יֵשׁ לוֹ קוֹרֵא נוֹסָף לְפָחוֹת,
עִם אוֹפְּצְיָה לְעִיוּן חוֹזֵר.
בִּלְעֲדֵי הַצַּד הַשֵּׁנִי,
שִׁיר שֶׁכֻּלוֹ אֲנִי וַאֲנִי
יֵשׁ לוֹ קוֹרְאִים לְמַכְבִּיר –
בִּצְבָעִים שׁוֹנִים וּמְשֻׁנִּים
וְעוֹד אֶחָד תִמְהוֹנִי…
אֶחָד שֶׁהַשִּׁיר הוּא שֶׁלּוֹ בִּלְעָדִית,
שֶׁאֵין לוֹ אָדָם בָּעוֹלָם…
מִלְּבַד הָאִישׁ שֶׁכָּתַב אֶת הַשִּׁיר
וְהוּא, אֶינֶנּוּ אֲנִי.