שוּעָלִים

על אמיתות קטנות \ אבשלום נאור

בְּכֹל מָקוֹם / מְקֻּבָּל אוֹ נִדָּח
מְצוּיִים רִבְבוֹת שוּעָלִים קְטַנִּים –
הֵם אֵלֶּה הָעוֹמְדִים בַּמִטְבָּח
בּוֹחֲשִׁים מַטְעַמִּים מְשֻׁנִּים
בַּתְּחִלָּה אֶל הָעֵדֶר יָגִיחוּ בִּזְחִילָה
אַחַר הַתַּבְשִׁיל עַל הָאֵשׁ –
וְהָעֵדֶר כֻּלּוֹ נוֹהֵר לַזְּלִילּה
מַה טַּעֹם לוֹ אֵין דּוֹרֵשׁ?
פַּעַם זְאֵב הֵטִיל בָּם מוֹרָא
הַיּוֹם הוּא נוֹשֵׂא הַכְּאֵב
הַמּוּם שֶׁהֵטִיל בּוֹ שוּעָל נוֹרָא
וְהָיָה הַזְּאֵב לְאוֹהֵב.