קָרְבָּן שָׁוְא

על אמיתות קטנות \ אבשלום נאור

עַל חָרְבוֹת שִׁיר אַהֲבָה
נִרְכֹּן לְלַקֵּט חֲרוּזִים,
תִּלֵּי תִּלִּים שֶׁל מִּלִּים אֲבוּדוֹת
נִדְלֶה בְּיַד בּוֹזְזִים.
אוֹתִיוֹת חֲרוּטוֹת בְּעֶצֶב שָׁנִים
מַבְהִיקוֹת בְּלַהַט זִמָּה,
רַעְיוֹן בְּגִינוֹ הָיוּ לִשְׁלָדִים –
יְלָדִים שׁוֹכְנֵי אֲדָמָה.
בוֹכִים אוּדֵי הָאִידֵיאָה
שָׁרִים בְּקוֹל עִצְּבּוֹנָם,
שִׁירָה נָעֲלָה שְׁעָרֶיהָ
רַק שָׁוְא הָיָה קָרְבָּנָם.