נוֹסְטַלְגְּיָה

על אמיתות קטנות \ אבשלום נאור

מַה לִּי נוֹסְטַלְגְּיָה בַּת עָבָר
יֵשׁ לִי הוֹוֶה וְיֵש לִי מָחָר,
דַּי לְהִתְרַפֵּק עַל זִכְרוֹנוֹת
עַל טוֹב שְׁהָיָּה – וְאֵינֶנּוּ.
אָז מֵעוֹלָם רָגְשוּ אֲסוֹנוֹת
אוֹתָם מַדְחִיק זִכְרוֹנֵנוּ,
בְּעָשׂוֹר יָבוֹא נִזְכֹּר הַיּוֹם,
שׁוּב נַתְחִיל מֵאוֹתוֹ הַמָּקוֹם.
לַעֲשׂוֹת הָרֶגַע לְמַעַן עַכְשָׁו
כְּמוֹ יַעֲשֶׂה בֶּן עָתִיד מַעֲשָׂיו
הֵן הַיּוֹם הוּא עָבָר שֶׁל מָחָר –
אֶפְשָׁר שֶׁעוֹד לֹא מְאֻחָר.