מְכוֹנוֹת אֱנוֹשׁ

על אמיתות קטנות \ אבשלום נאור

מְכוֹנוֹת אֱנוֹשׁ טְרוּדוֹת
נָעוֹת עַל צִיר מְשֻׁמָּן –
סוֹבְבוֹת בְּפָּנִים חֲתוּמוֹת
בְּעוֹד הֵן שָׂחוֹת לְעַצְמָן.
אֶצְבַּע מַתֶּכֶת סוֹחֶטֶת כַּפְתּוֹר
הַהוֹפֵךְ לֵילוֹתָיו כְּיָמִים,
גַּלְגַּל מֵסֵב פָּנָיו אָחוֹר
קוֹלוֹ מַרְעִים רְעָמִים.
מֹחַ מַתַּכְתִּי נוֹקֵשׁ עָקֵב
מִתְחַנֵּן לָחוּשׁ כְּאֵב,
לֵב מְחֻיָּט מְבַקֵּשׁ טוֹבָה –
נוּרוֹת מְרַצְּדוֹת אַהֲבָה.