כִּרְסוּם

על אמיתות קטנות \ אבשלום נאור

נוֹד נוֹזֵל מְעֻפָּשׁ הֶעֱכִיר יָם,
הוּעַם בְּרַק הַצֶּלֶם מֵעַל.
גְדוּד חַרְקֵי צַחֲנָה עוֹלֵז וּמַמְאִיר,
נוֹגֵס בִּמְקוֹר חַיִּים מֻשְׁפָּל.
חֶלְקַת פְּנֵי מַיִּם נֶחְבֶּלֶת

בָּבוּאָה מְעֻוֶּתֶת נִשְׁקֶפֶת מִתּוֹךְ
מַסָּה גוֹאָה מִתְעַרְבֶּלֶת –
גַּל מִתְמַשֵׁךְ בְּלִי שֹׁךְ.