הָיְתּה בָּהּ

על אמיתות קטנות \ אבשלום נאור

הָיְתּה בָּהּ גַּאֲוַת אֱמֶת נְחוּשָׁה –
הָיוּ בָּהּ כָּל צְפוּנוֹת אִשָּׁה.
נְהַר הַשָּׁנִים חָרַץ בָּהּ שְׁבִילִים,
עַל פָּנֶיהָ דָּאוּ הַצְּלָלִים.
סַעַר אָדָם חוֹלֵל מְהוּמָה –
קָדְקֹד מִתְנוֹדֵד עַל בְּלִימָה.
הָיוּ בָּהּ כָּל תְשוּקוֹת אִשָּׁה
נוֹתְרָה אַךְ אֱמֶת
מְעֻשָֹּה.