אמי

מוות של חיים \ אבשלום נאור

רב מכאוב בי רויתי גנוח
עת נאספה אימי אלי בור
בותרה צמרתי היתה לנעור
מעם משכב הדוי ברקו עיניה
שמא יצרו פעמי כל בניה
ברב כאבה נקפצו שפתותיה
אל נא אלוה תוסף סבלותיה
עת ראשה חבקתי להצר מכאוביה
מגרוני זמר קלח אז דלקו אישוניה
דמעה יבה על פני ופניה
תודה רוטטת בעוית לחיה
חלקת צוארה אט נסבה אחור
דעך הניצוץ כבה עימו האור