אַחֲרֵי אַחֲרִית הַיָּמִים

על אמיתות קטנות \ אבשלום נאור

אַחֲרֵי אַחֲרִית הַיָּמִים
נַתְחִיל הַכֹּל מִבְּרֵאשִׁית.
עִם אָדָם, חַוַּה וְתַפּוּחַ
וְנָחָשׁ מְהַלֵּךְ עַל שְׁתַּיִם.
בְּצֵל עֵץ הַדַּעַת נֵשֵׁב
כְּדַרְכּוֹ שֶׁל אָדָם הָרִאשׁוֹן
שְׁאָכַל בְּעִתּוֹ פְּרִי מַעֲלָלָיו…
נַאֲזִין אֲפוּפֵי שִׁכָּרוֹן
לְמַנְגִינַת עַלְעָלָיו.
יָמִים וְלֵילוֹת – אוּלַי רְבָבוֹת
נִתְבַּשֵּׂם מִטוּבוֹ שֶׁל יַעַר,
עֵת יַגִּיעַ בִּמְלוֹא הֲדָרוֹ
נָחָשׁ מְנַצְנֵץ כְּתַעַר.
לְעֶבְרוֹ נִכְרַע עַל בִּרְכַּיִם
אַתָּה הֶעָרוּם בְּחַיַּת הַשָׂדֶה
תָּאָרְךָ כָּל כֻּלּוֹ מְפַתֶּה,
אֵיךְ לֹא תַּצִּיע לִבְנֵי הָאָדָם
לִטְעֹם מִפִּרְיּהּ שֶׁל דַּעַת
הַתְּלוּיָה מֵעַל רֹאשֵׁנוּ,
בְּתַפּוּחַ נִשְׂגָּב מִגַּעַת.
קְטֹף נָא עֲבוּרֵנוּ
וּלְחַשׁ בְּאָזְנֵינוּ,
נִטְעַם וְנֵדַע חֶטְאֵנוּ
שֶׁאַתָּה הֵבֵאתָ עָלֵינוּ –
אַתָּה הֶעָרוּם בְּחַיַּת הַשָּׂדֶה.