מת באמת

הלכתי עם אמא בבוקר לגן
וראיתי חתול מכוסה בדם.
הוא שכב סתם באמצע הכביש
וזה לא היה אכפת לאיש.
שאלתי את אמא איך זה קורה
שחתול פצוע אפילו לא בוכה.
אמא הסבירה שהוא ודאי מת
ואני אמרתי, מה באמת?
כולם מתים בסופו של דבר
לא רק חתול ועכבר.
מה גם אבא ימות? שאלתי,
כן, היא אמרה, ממש פחדתי.
אני חושב שזו סתם שטות
ובכלל לא רוצה למות.

ספור עצוב

בגן שמעתי ספור מאד עצוב,
סיפרתי להורי שידעו שזה חשוב,
שיש ילדים מסכנים בעולם,
שלא משחקים ושמחים כמו כולם.
שם יש מלחמות ומתים ברעב,
ואין להם לשתות אפילו חלב,
את זה סיפרה הגננת היום,
רציתי נורא שזה יהיה רק חלום.

בגלל הקור

רק אתמול הראיתי לאמא
כמה אני גדול
ואיך את האור להדליק
לבד יכול.
אני בכלל לא צריך כסאות
רק קצת על קצות האצבעות.
אבל בלילה כשהייתי צריך
דחוף לנוחיות
הערתי את אבא
בלי התחשבות
וסיפרתי שאמא הסבירה שזה
בגלל הקור
שהרטבתי קצת וזה יעבור.

שמחה

כשאחותי נולדה שמחתי נורא
אמרתי לאמא אפילו : "תודה"!
עכשיו גם לי אחות חמודה
אספר לכולם שיש לי בובה.
אמא חזרה מבית החולים
באו לבקר כל הדודים.
כל רגע נוסף עוד אורח,
ובבית היה ממש שמח.
אילו כל יום נולדה לי אחות
היה משעמם הרבה פחות.
אז הגיע הלילה הראשון,
ופתאם הבנתי שאי אפשר לישון
הקטנה צורחת בקול גדול
גם אחרי שנותנים לה הכל.
אמרתי לעצמי מתחת לשמיכה
אפשר להתחרט על השמחה?

אופניים בגלל האזניים

זה קרה בעצם די מזמן
עדיין הייתי ילד קטן
נסעתי עם אבא לרופא בתל אביב
שנתן סוכריות והיה די חביב.
הוא הציץ לי לתוך האוזן
עם מכשיר מצחיק כהוגן
אחר כך נתן עוד סוכריה
ואמא לאבא שיש בעיה.
אבא שאל אם זה בטוח,
הרופא ענה שמוכרחים ניתוח.
אבא נראה לי מאד מוזר,
אבל לי לא כאב שום דבר.
אז מה אם שמעתי רק בקושי,
להשתולל אני יכול דווקא יופי,
העיקר שבגלל רופא האזניים
קיבלתי מתנה זוג אופניים

שועל טפשון

שמעתי סיפור על שועל מצחיקן
שניסה להיכנס דרך חור קטן.
מן הכרם רצה לאכול ענבים
כמו שעושים זאת כל הגנבים.
לא אכל כלום שלושה ימים תמימים
ואז הוא הגיע אל הענבים.
הוא היה כל כך רזה ומסכן
אכל ואכל עד שנעשה שמן.
כשרצה לצאת לספר לכולם
שהיה טעים וכמה הוא חכם
נזכר שבעצם אין הוא יכול
שהחור כה קטן והוא ממש גדול.
אמרתי לאבא: "איזה שועל טפשון,
הרי הוא היה רזה וקטון,
ומדוע לא הוציא ענבים מהחור,
אוכל בחוץ ונעשה גבור"?

גנב השעון

אני מנסה בכל פעם
להסביר לאבא
שאני לא סתם ממציא סיפורים
שבלילה אני באמת שומע
רעשים מוזרים.
בעצם אני בטוח שאלה גנבים,
ממש מולי יש משהו שחור
אז אבא קם ומדליק את האור
צוחק ואומר "תפסתי את הגנב הקטון"
שמרעיש כל היום – השעון.

מה אמא שומעת

יש דברים שאני מוכרח לדעת,
כמו למשל מה אמא שומעת
כשהיא את שפופרת הטלפון מרימה
ואומרת כמעט בצעקה !!! מה?
אני מתחיל בנדנוד הקבוע,
וזה נמשך כל השבוע.
אם היא רוצה שלא אפריע,
שלא תצעק ואז לא אופיע.

מי צריך דשא

מי שבא לבקר בבית החדש,
מתפעל מהדשא שצומח מאחור.
דוד אחד אמר שזה ממש מגרש,
מה זה שווה אם אי אפשר לחפור.
גם לתלוש עשבים אבא לא מרשה,
אולי תאמרו לי מה אעשה.
כדאי לשחק בחצר השכנים,
שם אפשר גם לזרוק אבנים.
אצלנו הכל ירוק ואסור לקלקל
אז מה מותר, רק להסתכל?

יש לי רעיון

כשיש להורי בעיה מסובכת,
תמיד צץ לי רעיון.
אבא חושב, ואמא כועסת,
אך לי יש פתרון.
אבל הפעם אם לא ישאלו
לא אגיד ולא אשמיע,
עד שהם בסוף ילמדו,
שגם לי יש מה להציע.
בדרך כלל אומרים לי פתי,
אבל הפעם לא אוותר,
כמה פעמים ממש נעלבתי,
וזה לא יקרה לי יותר