עתיד

הלב לטמון בהבל עיניים
רגש ךדלןק בינות שפתיים
צא אל הרחוב כמצות האומר
לך אל הנמלה אבל מהר
דחק מרפקיך עפעף בעיניך
תן דעה דגושה מלבושיך
רמוס שאר בעקב נעליך
עת בחוצות תגולל מעלליך
צר השעה על דעת חכמיך
שפוך חמתך גם בית הוריך
השקט רוחך מחל עצביך
לך זרים ישזרו עמיתיך
חיה את היום כי אין אתמול
מחר רחוק כימין מן השמאל
ערכים מוסר מילים של מילון
עטורי סרק לאדם הראשון
לך עולם חיים של דימיון
דשן אבות רפש אביון
מאיתך יוקם חלד עליון
אבותיו הוא יוליך אל טימיון

לבד

לבד בין המון גועש בוהה
בשקט לאט ובאין רואה
משרך דרכו לשום מקום
על בהונות בתוך חלום להיות איתי עצמי איש תועה
לשאול בקול ללא מענה
רחוב הומה שאון גלגלים
על בהונות בינות מלמולים
עולם קטן איש קטן טרוד
בין המון אדם הלך לאיבוד

אמון

לשבת בין אנשים ולשמוע
את המילים שאינן נאמרות
לראות אותיות בין שורות ולגמוע
משאלות לב שלא נכתבות
מיהו האומר את אשר הוא משמיע
ומי הדוחק בגבו ומרתיע
לא אומר אין תוכו כברו
אם בתוך יש אין ? (אין זה יאה)
או כולו תורתו של רבו
ומה אומר? רק עין בעין
וכל השאר ככתבו ולשונו

בדרך אליה

בדרך אליה מהמורות אלף
חרב לשוני קצה טרף
אשנס מותני ואחיש פעמי
פן תלבש תוג ירפו ידי
אל פתחה שחרו אין מספר
לרגליה התפלשו בעפר
רוך עדנים בתול זנחתי
כמשוכת ילדים חמקתי
במחול השנים פרק השכלתי
הלום כסומא חזרתי
אחכה עד כלות רודף קולה
רגלי טופפות יענו לה
אתקין מלבושי אסרוק שערי
מחר אעלה אקשור גורלי
לילה ארוך כמלוא השנים
מלא את תוכי תעתועים
פקו ברכי עת נקשתי על דלת
בני מעי מטוטלת
מקיש בריח ציר מנסר
בפתח דמות מבשר
ילד פעוט שחור תלתלים
פנים שואלות בלי מילים
קלסתק קטנטן מוכר אהוב
ואני לנדודי אשוב

ללכת הלאה

ללכת הלאה לזקוף את הגו
רצועות חגור ספוגות כאב
בשר חידודים צינה קרה
נפל נוטה צמצם שורה
בסך לקצב מרש מתנשף
רגלים כבדות בשביל מתמשך
אופק קרב ואחר נגלה
מדים דביקים נוטפים זיעה
שריר גונח שורקת ראה
חזה מפוח פולט שירה
צעד צעד כיוון לא ידוע
שירת אנוש תוסף תנוע
בלב ישימון אי שם מעבר
היה בנה של אמא לגבר

בינות למלים

בינות למילים בין חרוזי השיר
מחפש ילד אם שתבין
שתדע גם עת גבה הקיר
שתחפוץ עד ששערה ילבין
הפה שאינו אומר מפחד
היד שאינה עושה מעשה
העין שרוצה לראות ביחד
הלב הקורא אלי מחסה
בינות למילים בין חרוזי השיר
נפש טובעת בביצה תובענית
עת המשורר את כסותו משיר
נחרט יום נוסף במגילת תענית

דרך עלומה

בכל אשר הלכתי
גם אתונות לא מצאתי
אולי פסו מציאות בן אדם
ועל כל שעל יש להשקיע דם
אולי לא הרכתי לכת די
או שמא זה היה יותר מידי
אפשר שהגעתי אל אותם המקומות
עליהם פסחו ספרי החלומות
אבל ראיתי רבים אחרים
ולא אני הוריתי את הדרך
מחפשים כמוני את אותם חדרים
בהם מתגלים פעוטי ערך
שם בן לילה הופכים הקטנים
לבעלי שררה נשואי פנים
כולם שבין מדרך עלומה
ידיהם אוחזות מאומה