admin

בפינת הרחוב ראיתי ילד קטן
מעות מרופט מציע מרכולתו
ישוב על כסא כבד שנים
לצידו רכונה ילדותו
רובצת כאבן שאין לה הופכין
מבכה על פרי באושים
בחלון של מעלה גורלה תלין
כנגדה בני שטן חמושים
צרור מומים בחיקם חובקים
משלחים בתינוק בן יומו
גבורתם בעדת יונקים
והיא תנחם את אימו

הלב לטמון בהבל עיניים
רגש ךדלןק בינות שפתיים
צא אל הרחוב כמצות האומר
לך אל הנמלה אבל מהר
דחק מרפקיך עפעף בעיניך
תן דעה דגושה מלבושיך
רמוס שאר בעקב נעליך
עת בחוצות תגולל מעלליך
צר השעה על דעת חכמיך
שפוך חמתך גם בית הוריך
השקט רוחך מחל עצביך
לך זרים ישזרו עמיתיך
חיה את היום כי אין אתמול
מחר רחוק כימין מן השמאל
ערכים מוסר מילים של מילון
עטורי סרק לאדם הראשון
לך עולם חיים של דימיון
דשן אבות רפש אביון
מאיתך יוקם חלד עליון
אבותיו הוא יוליך אל טימיון

לבד בין המון גועש בוהה
בשקט לאט ובאין רואה
משרך דרכו לשום מקום
על בהונות בתוך חלום להיות איתי עצמי איש תועה
לשאול בקול ללא מענה
רחוב הומה שאון גלגלים
על בהונות בינות מלמולים
עולם קטן איש קטן טרוד
בין המון אדם הלך לאיבוד

לשבת בין אנשים ולשמוע
את המילים שאינן נאמרות
לראות אותיות בין שורות ולגמוע
משאלות לב שלא נכתבות
מיהו האומר את אשר הוא משמיע
ומי הדוחק בגבו ומרתיע
לא אומר אין תוכו כברו
אם בתוך יש אין ? (אין זה יאה)
או כולו תורתו של רבו
ומה אומר? רק עין בעין
וכל השאר ככתבו ולשונו

בדרך אליה מהמורות אלף
חרב לשוני קצה טרף
אשנס מותני ואחיש פעמי
פן תלבש תוג ירפו ידי
אל פתחה שחרו אין מספר
לרגליה התפלשו בעפר
רוך עדנים בתול זנחתי
כמשוכת ילדים חמקתי
במחול השנים פרק השכלתי
הלום כסומא חזרתי
אחכה עד כלות רודף קולה
רגלי טופפות יענו לה
אתקין מלבושי אסרוק שערי
מחר אעלה אקשור גורלי
לילה ארוך כמלוא השנים
מלא את תוכי תעתועים
פקו ברכי עת נקשתי על דלת
בני מעי מטוטלת
מקיש בריח ציר מנסר
בפתח דמות מבשר
ילד פעוט שחור תלתלים
פנים שואלות בלי מילים
קלסתק קטנטן מוכר אהוב
ואני לנדודי אשוב

ללכת הלאה לזקוף את הגו
רצועות חגור ספוגות כאב
בשר חידודים צינה קרה
נפל נוטה צמצם שורה
בסך לקצב מרש מתנשף
רגלים כבדות בשביל מתמשך
אופק קרב ואחר נגלה
מדים דביקים נוטפים זיעה
שריר גונח שורקת ראה
חזה מפוח פולט שירה
צעד צעד כיוון לא ידוע
שירת אנוש תוסף תנוע
בלב ישימון אי שם מעבר
היה בנה של אמא לגבר

בינות למילים בין חרוזי השיר
מחפש ילד אם שתבין
שתדע גם עת גבה הקיר
שתחפוץ עד ששערה ילבין
הפה שאינו אומר מפחד
היד שאינה עושה מעשה
העין שרוצה לראות ביחד
הלב הקורא אלי מחסה
בינות למילים בין חרוזי השיר
נפש טובעת בביצה תובענית
עת המשורר את כסותו משיר
נחרט יום נוסף במגילת תענית

בכל אשר הלכתי
גם אתונות לא מצאתי
אולי פסו מציאות בן אדם
ועל כל שעל יש להשקיע דם
אולי לא הרכתי לכת די
או שמא זה היה יותר מידי
אפשר שהגעתי אל אותם המקומות
עליהם פסחו ספרי החלומות
אבל ראיתי רבים אחרים
ולא אני הוריתי את הדרך
מחפשים כמוני את אותם חדרים
בהם מתגלים פעוטי ערך
שם בן לילה הופכים הקטנים
לבעלי שררה נשואי פנים
כולם שבין מדרך עלומה
ידיהם אוחזות מאומה