שָׁם מֵעֵבֶר

אוֹמְרִים שָׁם מֵעֵבֶר לָאֹפֶק יֶשְנוֹ מָקוֹם אֵלָיו אֶפְשָר לִבְרֹחַ, לִתְהוֹת וְאוּלַי לִשְכֹּחַ. שָׁם מֵעֵבֶר לַפַּחַד, מָצוּי חֲלוֹם. אוֹמְרִים הַמְּבַקְּשִים לִשְמֹעַ – רָאִיתִי אֶת קַו הָאֵין סוֹף נֶאֱכָל בֵּין גַּלִּים קוֹצְפִים. הָאֹפֶק נָמוֹג – הַכֹּל כֹּה קָרוֹב וְסוֹעֵר. בֵּין יָם לְיָם נֶעֶלְמוּ חוֹפִים הַשָּׁם זֶה פֹּה אֵין אַחֵר.