עַמּוּד הָאֵש

עַמּוּד הָאֵש הָיָה וְנֶעֱלַם, תַּחְתָּיו זָרְחוּ גַּם כָּבוּ מְאוֹרוֹת. בְּרֹאשׁ הַמַּחֲנֶה תְּהִלַּת עוֹלָם – בַּמְּאַסֵּף בְּכִיּה לְדוֹרוֹת שָׁנִים שָׁחֲקוּ לַהַט הַנִּיּמָה – הִתְעַצֵּם מַחֲנֵה הַמְּאַסְּפִים הַהוֹלְכִים בַּחוֹשֶׁךְ כְּסוּמָא פּוֹעֲלֵי כְּפִיָּה חֲשׁוּכִים מְדַדִּיּם כְּחִגְרִים מְעֻנִּים, אֶל אוֹר בִּקְצֵה מִנְהָרָה שְׁחוּחֵי קוֹמָה זְעוּפֵי פָּנִים לַחֲסוֹת בְּצִלָּהּ שֶׁל תּוֹרָה.