בֵּין חוֹמוֹת נֶפֶשׁ עֲיֵפָה אֲנִי מְלַקֵּט אֲבָנִים שְׁאָר שְׁהוֹתִירוּ עִקְּבוֹת סוּפָה שֶׁנָּגְסָה בְּעַמּוּד הַשָּׁנִים. חֲרֵבִים יְמֵי חֲיֶיהָ שְׁעָרֶיהָ נָעֲלוּ דּוֹרוֹת תַּעַר לוּ נִתַּן בְּיָדֶיהָ לַחְדֹּר בָּעֳבִי הקּוֹרוֹת