שָׁם מֵעֵבֶר

אוֹמְרִים שָׁם מֵעֵבֶר לָאֹפֶק
יֶשְנוֹ מָקוֹם
אֵלָיו אֶפְשָר לִבְרֹחַ,
לִתְהוֹת וְאוּלַי לִשְכֹּחַ.
שָׁם מֵעֵבֶר לַפַּחַד, מָצוּי חֲלוֹם.
אוֹמְרִים הַמְּבַקְּשִים לִשְמֹעַ –
רָאִיתִי אֶת קַו הָאֵין סוֹף
נֶאֱכָל בֵּין גַּלִּים קוֹצְפִים.
הָאֹפֶק נָמוֹג – הַכֹּל כֹּה קָרוֹב
וְסוֹעֵר.
בֵּין יָם לְיָם נֶעֶלְמוּ חוֹפִים
הַשָּׁם זֶה פֹּה
אֵין אַחֵר.