עֲדַיִן פּוֹסַעַת

רְאִיתִיךְ צוֹעֶדֶת אֶל עֵבֶר הַחֹשֶךְ,
רָאִיתִי אוֹתָךְ חוֹרֶקֶת שִׁנַּיִם
מוֹעֶדֶת נוֹפֶלֶת וְקָמָה –
נִבְלַעַת בַּהֲמוֹן עֵינַיִם
וְהַדֶּרֶך שׁוֹאֶלֶת לָמָּה?
רִיסַיִךְ בְּשָׁחוֹר מְשׁוּחִים
וְאַתְּ רוֹאָה אֶת הַחֹשֶּךְ,
מִכְשׁוֹל עֵת הֻנַּח לְרַגְלֵךְ
בַּכֹּתֶל תָּמַכְתְּ אֶת גּוּפֵךְ.
אַתְּ עֲדַיִן מְהַלֶּכֶת
נֶחְבֶּטֶת נוֹפֶלֶת וְקָמָה,
מְרוּחָה בְּדֶבֶק עֵינַיִךְ
עֲדַיִן פּוֹסַעַת שָׁמָּה.